פינת בריאות

שלום חברים.

סדרת הכתבות המופיעה בטור זה, מיועדת להיכרות עם הרפואה המונעת ומהן הדרכים שניתן להיעזר בהן למניעת חולי ושמירה על הבריאות.

לפני שבועיים התחלתי לספר על תכנון ההריון והתקופה העוברית. עכשיו אתם יודעים שהריון הוא לא חולי, שתכנונו כמו גם תכנון ההורות עשוים להשפיע על בריאות וחיי התינוק העתידי. בנוסף, החוויה המשותפת של תהליך ההכנה להורות העתידית עשויה לתרום רבות ליחסי בני הזוג.

היום אנחנו נמשיך לפתח את הנושא: איך ניתן להשפיע על בריאות התינוק תוך כדי הכנה ללידה ולימים הראשונים בחייו.

איך אתם מתכוננים ללידה? מה הנושאים המעסיקים אתכם בשלבים המתקדמים של ההריון?

רוב הנשים ההרות עסוקות בחששות מהלידה (במיוחד אם זאת התנסות ראשונה), בודקות מהו המקום המועדף ללידה ועל מי מהצוות הרפואי לסמוך בזמן האמת (זמן הגחת התינוק לעולם), מהם דרכי הלידה הידועות ומהי הלידה האופטימאלית.

כעת אני מזמינה אתכם להתבונן על ההכנה ללידה בהקשר של בריאות התינוק.

היום לא מעט נשים שוקלות ללדת תחת השפעת אלחוש אפידורלי או בניתוח קיסרי והסיבה לכך הוא הפחד מכאבי הלידה.

האם ידעתם, שלידה וגינאלית (טבעית דרך הנרתיק) חשובה לבריאות התינוק? במהלך הלידה הוגינאלית, שרירי הנרתיק והאגן נוטים לסחוט את הנוזלים מריאות התינוק וכתוצאה מכך פוחתת הסבירות שהוא יסבול מבעיות נשימה בלידה ובמהלך ילדותו. יתרה מכך, לפי מחקרים, יש לו סיכון נמוך יותר לפתח את מחלת האסתמה. תינוקות שנולדים בלידה טבעית גם מקבלים מנה ראשונה של חיידקים טובים בזמן המעבר בתעלת הלידה של אמם. בדרך זו המערכת החיסונית שלהם מתחזקת ומגנה על מעי הפעוט וכתוצאה מכך שיעור המחלות במערכת העיכול קטן.

אם אין סיבה רפואית להימנע מלידה וגינאלית טבעית, הנושא הזה שווה מחשבה.

לידה תחת אלחוש אפידורלי אמנם נוחה יותר ופחות כואבת, אך יחד עם זאת מחקרים רבים מגלים סיכון גבוה יותר לדיכוי נשימתי של העובר, שינוי תנוחה עוברית ועלייה בקצב לבו של העובר. בעקבות זאת קיים שיעור גבוה יותר של לידות בעזרת אפיזיוטומיות, מלקחיים, ואקום או ניתוחים קיסריים. כמו כן, מחקרים רבים על לידה עם אלחוש אפידורלי מצביעים על אחוז גבוה יותר של תינוקות עם קשיים בהנקה.

אז מה לעשות? איך ניתן להפחית כאבי הלידה?

ישנה דרך!!!

אני ממליצה לכם להכיר מהי לידה טבעית ואילו שלבים היא מכילה. הידיעה למה עליי להתכונן ומה עליי לצפות מפחיתה פחדים וסבל באופן ניכר.

בנוסף, ישנן שיטות שונות של נשימות, היפנוזה עצמית והרפיה, העשויות לעזור בהרגעה והפחתת הכאבים. שווה להכיר אותם ולבחור מה מתאים ביותר עבורכם.

השתתפות של שני בני הזוג בהכנה ללידה חשובה: האישה ההרה זקוקה לתמיכה, אהבה ועידוד ולגבר חשוב להרגיש תומך ומעורב.

ניתן ללדת בתנוחות מגוונות. שווה להכיר אותן ולבחור מה אופטימאלי עבורך. יתכן כי לידה בעמידה או ישיבה תהיה קלה יותר מלידה בשכיבה.

נוכחות בן הזוג המוביל, התומך והנותן ביטחון, היא עזרה שאין לה שנייה בתהליך הלידה.

זכרו: הלידה נמשכת רק  מספר שעות, אחריה מחכים לכם כל חייכם עם ילדכם. אני מאחלת שהם יהיו בריאים ומאושרים.

ויחד עם כל זאת, כפי שציינתי בתחילת דבריי, חשוב להתייעץ עם רופא הנשים ורופא המשפחה ולוודא שלא קיימת הוראת נגד ללידה הטבעית.

תוכלו למצוא את המידע המפורט בנושאים הקשורים להריון ולידה באתרי אינטרנט:

https://baby-land.co.il

http://doula.co.il

http://www.iaawh.co.il

דר' יוליה גורסקי, מומחית ברפואת משפחה, מרפאה קצת אחרת, נהריה, קופת חולים מאוחדת

בהמשך לכתבות הקודמות אמשיך כעת להסביר על ההכנה לימים הראשונים של חיי התינוק.

הכתבות הקודמות היו מכוונות לבני הזוג, ההורים העתידים, כעת המאמר הנוכחי מוקדש בעיקר לאבות העתידים. מה הסיבה? תבינו בהמשך.

הנושאים שנדון עליהם בכתבה הינם:

• מהם התהליכים הטבעיים המתלווים ללידה התקינה אצל האם?
• מהו תפקידו של האב הצעיר בימים הראשונים של חייו התינוק?
• מה ההמלצות לטיפול בתינוק בימים הראשונים לחייו?

אתם בשלבים מתקדמים של ההריון וכבר ארוכים להופעת פעוטכם לעולם: חדר, מיטה, ביגוד, בקבוקים וצעצועים. יש לכם גם החלטות משותפות כיצד להתנהג עימו? מה לעשות כשהוא בוכה, לא ישן בשעות המתאימות לכם, לא יונק מספיק או להיפך יונק ללא הפסקה, איך לעשות אמבטיה או מקלחת? אם עדיין לא שוחחתם על הנושאים הללו כעת זה הזמן. למה?

נשים וגברים חושבים ומתנהגים באופן שונה. אם יש לכם זוגיות טובה, זה משתקף שהצלחתכם למצוא את האיזון, ההבנה והכבוד ההדדי. בעת הופעת ילדכם אתם נכנסים למבחן חדש ביחסים שלכם, בו כל אחד מביא את העמדות והמטענים אותם נושא מהילדות, לצד החוויות והסיפורים של הוריכם וקרוביכם. אני מזמינה אתכם להכיר זה לזה את סיפוריכם ההדדיים לפני היישום הפרקטי על ילדכם ולהכיר דרכי טיפול והתנהגות עם תינוק, להגיע להסכמות משותפות בהתנהגות כלפיו ולעמוד בהחלטות הללו מולו. זכרו: התנהגות לא עקבית או מנוגדת של ההורים גורמת להפרעות התנהגות ובעיות רגשיות של הילד לכל חייו.

חשוב לדעת, שהאישה לאחר הלידה נכנסת למהפכה הורמונאלית לתקופה של חודשיים – שלושה. השינויים ההורמונליים הללו חשובים לחזרתה של האישה לתפקוד רגיל שלאחר ההריון, אך כרוכים בשינויים במצב הרוח, התעוררות פחדים וחששות. ואז אתה, האב הצעיר, לא מבין מה קורה עם אישתך: היא מתנהגת אחרת מהרגיל, מרבה לבכות, מפעילה את עצמה ואותך באופן חסר הגיון לכאורה ואם אתה לא ממלא אחר רצונה היא מתפרצת בכעס או בכי.

אני ממליצה לכם, ההורים העתידים, להתייחס לנושא החשוב הזה לפני הלידה, לקרוא ולהכיר את השינויים המתרחשים בגוף האישה לאחר הלידה, להבין שהדמות המובילה בין בני הזוג אחרי הלידה אמור להיות גבר ולא אישה ( כמובן בהתאם להחלטות המשותפות אליהן הגעתם לפני). ואז החודשים הראשונים אחרי הלידה יתמלאו באושר ושלווה, הקשר הזוגי שלכם יתחזק ואתם תהיו פנויים יותר לפעילויות אחרות, כולל טיפול וטיפוח פעוטכם.

בנוכחות בן זוג התומך והמוביל בקבלת החלטות וארגון הבית, עם ביטחון הנובע מהכנה ותרגול שנעשה יחדיו לפני הלידה, פחדי האישה קטנים, היא רגועה יותר ומתפנה לתפקיד המשמעותי שלה: להעניק לתינוקכם גם חלב אם וגם רוגע ואהבה, אשר חשובים ביותר לבריאות והתנהגות פעוטכם.

כך מתחילה חווית הורות טובה ומאושרת.

החוויה המפחידה ביותר אותנו, בני האדם, היא חוסר וודאות.

אם תדעו מראש מה ההתנהגות טבעית הצפויה של התינוק הבריא בימים הראשונים בחייו, כמו גם הטיפול הרפואי השגרתי הניתן לתינוק בימיו הראשונים בבית החולים אחרי הלידה, כולל המלצות ממשרד הבריאות באשר לתכנית חיסונים בשנה הראשונה ומעקב התפתחותי מומלץ, תרגישו בטוחים ומתמצאים יותר. ניתן לקבל את המידע מדמות מקצועית. אני ממליצה לבחור עוד לפני הלידה את רופא הילדים או רופא המשפחה שיעזור לכם לעקוב ולטפל בילדכם. שווה לפגוש אותו לפני לידת התינוק ולדון על תוכנית המעקב, תוכנית חיסונים, לשאול שאלות המעסיקות אתכם בנוגע לטיפול בפעוט.

במהלך האשפוז הקצר אחרי הלידה התקינה ( בדרך כלל 48 שעות) הילוד   ( התינוק בימים הראשונים של חייו) עובר מספר בדיקות רפואיות, טיפולים וחיסונים. כדאי להכיר אותם.

הבדיקות הרפואיות כוללות:

1. הערכה הראשונית ע"י אחות בחדר לידה עם מדידת משקלו ומתן ציון אפגר בהתאם לדופק, נשימה, טונוס שרירים, צבע ותגובה לגירוי של הילוד, ציון אפגר אופטימאלי הוא בין 8/10 ל 10/10;
2. בדיקה ע"י רופא תתקיים לפחות פעמיים: סמוך ללידה ולקראת השחרור.
3. בדיקות דם שגרתיות, בין היתר תפקוד בלוטת התריס.

סמוך ללידה הילוד יקבל טיפות פולידין לעיניים למניעת דלקת עיניים וזריקה או טיפות דרך הפה של ויטמין K למניעת דימום.

באותו אשפוז נותנים חיסון ראשון בחיי הפעוט – חיסון נגד צהבת נגיפית (הפטיטיס) B.

כמובן כל הפעולות הללו יבוצעו בהסכמתכם בלבד, ואתם האחראים הבלעדיים על  ילדכם ועל כל החלטות הטיפול בו, המעקב וההתנהגות איתו.

בכתבה הבאה נמשיך בנושא הימים הראשונים בחיי הפעוט, ואתייחס במיוחד לנושא ההנקה.
דר' יוליה גורסקי, מומחית ברפואת המשפחה, מרפאה קצת אחרת, קופת חולים מאוחדת, נהריה

בריאות של הפעוט שלנו. איך אנחנו יכולים להשפיע עליו, לשמור ולחזק אותו? במאמר הקודם דנו על חשיבותה הרבה של הנקה והיום נדבר על היבטים נוספים.

מאז שהבאנו לעולם את תינוקנו, נשאלת השאלה העקרונית: כיצד לטפל בו ולהתנהג איתו? הוא עוד לא יודע להביע מילולית רגשותיו, צרכיו ורצונותיו.  לשם כך אנו, המבוגרים, נאלצים להסתמך על חושינו, ידע וניסיון שצברנו בחיינו , תוך כדי היכרות ולמידה של שפת התינוק: בכי, הבעת פנים, התנהגות וכו'.

מהסיבה הזאת, לא מפתיעה  נטייתנו  (של אנשים מבוגרים) להשוות את הפעוט עם עצמנו, ובדרך הזאת להעריך את מצבו הבריאותי והתנהגותו.

לדוגמה, במידה ולהורים או לסבים נהיה קר, הם מיד דואגים להלביש את התינוק בביגוד חם יותר ולעיתים עוד בשכבה נוספת, ללא קשר לחום הגוף שלו.

בואו ננסה להיזכר הכללים הפיזיולוגיים בנושא ויסות החום. טווח נורמלי של חום גוף האדם נע בין 35,5 ל 37 מעלות, אצל תינוקות: בין 37 ל 37.5 ( במדידה בבית השחי). החום הנמוך ביותר הוא בשעות בוקר ומגיע לרמה המקסימאלית בשעות ערב. חום גוף האדם הבריא תלוי במספר משתנים:  חיצוניים, כמו מזג אוויר והלבשה, ופנימיים, כמו חילוף חומרים והפעלת הגוף. בעת חילוף חומרים מהיר יותר או בזמן פעילות גופנית הצורך בחימום חיצוני קטן ולהפך: בעת ירידה במהירות חילוף חומרים או מנוחה, הצורך בחימום חיצוני גדל. חשוב לדעת, כי חילוף החומרים מהיר ביותר אצל תינוקות וקטן עם הגיל. כך ביום חורפי בחוץ אישה מבוגרת, אשר יושבת בספסלה, תתלבש במספר שכבות לצורך הרגשה נעימה וחמימה. ובחור צעיר, אשר רץ במישור החוף באותו מזג אוויר, ירגיש חם גם בלבוש מכנסיים קצרים וגופיה.

בואו נחזור לתינוקנו: חילוף החומרים שלו מהיר יותר משלנו, הוא נמצא בפעילות כמעט ללא הפסקה בזמן ערות. כל זה מעיד על צורך מועט בחימום חיצוני. האם חכם במצב הזה להלביש אותו זהה ללבוש שלנו או עוד יותר???

אז איך תוכלו לדעת האם לתינוק קר? ניתן לבדוק חום גוף התינוק במגע של אזורים מרכזים, כמו בית השחי, הצוואר, בית החזה, הבטן או הגב ופחות להתייחס לחום בפנים, הידיים והרגליים.

באותה הזדמנות אזכיר לכם מה סיבות הבכי האפשריות של הפעוט:

– הסיבה הראשונה – החימום יתר שלו;

– הסיבה השנייה – החימום יתר שלו !!!;

– הסיבה השלישית ( רק) – הרעב;

– הסיבה הרביעית ( נדירה) – סיבות אחרות.

הפעוט עם לבוש יתר או חימום יתר אחר, מאבד כמות נוזלים גבוהה מהרגיל, בעקבות כך אנחנו רואים האטה בעלית משקלו או חמור מכך ירידת משקלו, אשר עלולה להביא ברמה קיצונית להתייבשות התינוק.

עוד כמה מאפייני גוף התינוק לעומת המבוגר. התינוק:

– איננו רועד מקור;

– מייצר זיעה בכמות מועטה ( אשר מכילה מרכיבים שונים לחלוטין מהמבוגר);

–  מווסת חום הגוף ע"י יצור חום פנימי בלבד (למבוגרים בתהליך ויסות החום משתתפות גם הרחבה או התכווצות כלי הדם);

–  שטח עורו ביחס למשקל הגוף הינו גדול פי 3 וחצי מהמבוגר.

– בשלות מערכת ויסות החום הפנימי נעשית בגיל כחודש וחצי – חודשיים, המרכיב התורם לכך הוא גירוי עורי. אם בתקופה הזאת התינוק לבוש בביגוד יתר או כאשר טמפרטורת הסביבה מעל ל 20-23 מעלות, אותה מערכת ויסות החום לא מתפתחת אלא עוברת ניוון. התוצאה מכך היא דיכוי חיסוני, ריבוי מחלות זיהומיות ומחלות עור.

הורים צעירים, אם ברצונכם לשמור על בריאות תינוקכם, הכלל החשוב ביותר ( כמובן אחרי הנקה ) הוא להימנע מחימום וביגוד יתר של התינוק!!!

אקלים הבית האופטימאלי לפעוט הוא עם טמפרטורת 20-18 מעלות, לחות אוויר ב 40-60 % ואוויר צח.

תבדקו את רמת הלחות בחדר לפני הפעלת מזגן או גוף חימום, אותם מכשירים מייבשים את האוויר.

דר' יוליה גורסקי, מומחית ברפואת משפחה, מרפאה קצת אחרת, נהריה, קופת חולים מאוחדת.

אם ברצונכם לצפות במאמרים הקודמים, ניתן למצוא אותם בפייסבוק של מרפאה קצת אחרת.

במאמרי פינת הבריאות אנו דנים על רפואה מונעת או לחילופין, כיצד ניתן לשמור על בריאות האדם ולהפחית את הסיכון לפתח חולי.

אנו מסיימים כעת סדרת כתבות המתייחסת לדרכי השמירה על בריאות ילדינו ונתייחס היום להיבט רפואי בנושא: מעקבים רפואים, תוספות ויטמינים, מעקבים בטיפת חלב וחיסונים.

המעקב הרפואי אחרי הילד מכוון לזיהוי מוקדם של חולי או סטיות בהתפתחות הילד וטיפול בהתאם.

אז כל כמה זמן כדאי לבקר רופא או מטפל רפואי עם ילדיך?

כוח המשימה הישראלי (מה הכוונה?) בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת ממליץ:

• מתחילת חיי הילד ועד גיל שנתיים:

1. יעוץ רפואי: ביקור ראשון – בעת לידה, ביקור שני – בגיל חודשיים, ביקור שלישי – בגיל 3 – 4 חודשים, ביקור רביעי – בגיל 7 – 11 חודשים.
2. מעקב אחות טיפת חלב פעם בשבועיים בחודש ראשון, בהמשך פעם בחודש – חודשיים.
3. מתן ויטמינים: ויטמין D3 – לכל התינוקות עד גיל שנה, ברזל – מגיל 4 חודשים ועד גיל שנה וחצי.
4. בדיקת ספירת דם לזיהוי רמת המוגלובין (זיהוי אנמיה) בגיל שנה ושנה וחצי.
5. מתן חיסונים: חיסון נגד דלקת כבד B+A, חיסון נגד נגיף רוטה, חיסון מצומד נגד פנאומוקוקים, "החיסון המחומש" IPV-HiB-DTaP  ו"החיסון המרובע" נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח (MMRV).

• מגיל שנתיים עד שש שנים:

1. יעוץ רופא בגיל שנתיים וחצי ובגיל חמש.
2. בדיקת אחות בטיפת חלב לפחות אחת לשנה.
3. בדיקת שמיעה ותקשורת בגיל שנתיים – שנתיים וחצי.
4. בדיקת חדות ראיה בגיל שלוש -שלוש וחצי.
5. מתן חיסונים: MMRV מנה שניה בכיתה א׳ והשלמת חיסוני שיגרה.

• בגיל 7-12 שנים:

1. יעוץ רופא לפחות פעם ב 3 שנים.
2. בדיקת ראייה ושמיעה פעם אחת בכיתה א.
3. מתן חיסונים: נגד טטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו בכתה ב' – IPV-Tdap והשלמת חיסוני השגרה. חיסון נגד נגיף הפפילומה לבנות החל מגיל 11 שנים
   ומעלה. מותר לחסן בו גם בנים בגילאים הללו (לידיעתי, החיסון ניתן עפ"י שגרה בכיתה ח).

• בגיל 13 – 18 שנים:

1. יעוץ רופא לפחות פעם בשלוש שנים.
2. מתן חיסונים: נגד טטנוס, דיפתריה ושעלת בכתה ח' – Tdap והשלמת חיסוני השגרה.

ההמלצות הללו מכוונות למעקב אחרי הילדים הבריאים. במידה וישנם קשיים, תלונות או חששות אצל הילד או הוריו, חשוב לפנות ליעוץ רפואי להערכה, בירור וטיפול בהתאם.

ישנם הורים אשר חוששים ממתן חיסונים לילדיהם.

במידה ויש לכם ספק ושאלות, אני מזמינה אתכם להשתתף בסדנה, בה נדון על סוגי החיסונים השונים – בעד ונגד.

הילד ותזונתו, הוא נושא המאמר היום.

רוב ההורים מבינים את חשיבות התזונה הבריאה והמגוונת עבור ילדם. לפעמים מודעות זו גורמת להתעסקות יתר בנושא מצד המבוגרים ובכך לפגיעה בהרגלי האכילה של הילדים.

לעיתים ניתן לפגוש הורים מתוסכלים מהרגלי האכילה של ילדיהם: "ילדי מוכן לאכול רק צ'יפס או רק אטריות או רק ממתקים" או עוד יותר גרוע: " ילדי לא אוכל שום דבר".

כיצד להתייחס לזה? מדוע התופעה הזאת כל כך מדאיגה את ההורים?

ראשית, במידה וילד יורד במשקל חשוב לפנות לרופא לבחון מה הסיבה לבעיה.

עם זאת, לרוב, הסיבות לקשיי האכילה אינן נובעות מחולי כל שהוא, אלא מההתנהגות שלנו עם הילד. להורים, במיוחד לנשים, יש צורך טבעי להאכיל את ילדם. זהו כמובן אינסטינקט חשוב, אשר מבטיח את הישרדותם של הצאצאים. אולם, במידה וצורך זה הופך דומיננטי וההתייחסות לתזונת הילד הופכת לאובססיבית, או אז מתחילים הקשיים בהרגלי האכילה של הילד.

כיצד ניתן למנוע קשיים אלו אצל ילדכם?

הכללים, אשר עשוים לעזור לפתח הרגלי אכילה בריאים אצל ילדיכם, הם:

להשתדל להימנע מלפתח חרדות בנושא האוכל אצל הילד

לאכול ארוחות ביחד עם כל בני המשפחה. הטקס הזה הוא משמעותי עבור ילדכם, במהלכו הוא לומד איך לאכול ומה לאכול דרך דוגמה אישית של המבוגרים.

להקפיד על שעות ארוחה פחות יותר קבועות: כך אתם עוזרים לילדכם לפתח רפלקס מותנה של הכנה לארוחה עם הופעת התאבון והיווצרות מיצי קיבה לעיכול האוכל.

להימנע מגירויים חיצוניים בזמן הארוחה, כגון טלוויזיה ומחשב.

לא להכריח את הילד לאכול!!! הפעולה הזאת גורמת להתנגדות מצד הילד. אם ילדכם לא רוצה לאכול בזמן הארוחה, עדיף שישב ליד השולחן עמכם גם אם לא יגע באוכל.

להימנע מאכילה בין הארוחות, במיוחד חטיפים וממתקים (גם אם הוא לא אכל בזמן הארוחה). במצב זה הוא יגיע לארוחה הבאה רעב, עם תאבון ויהיה מוכן לאכול את המאכלים המתאימים  יותר, לדעתכם, עבורו.

זכרו, אתם, ההורים, אחראים על פיתוח הרגלי האכילה והתזונה של ילדכם.

כדאי שתזונת הילד תהיה מגוונת ותכלול פירות, ירקות, בשר, דברי חלב ומאכלי דגנים. עם זאת, אין סיבה להתעקש על סוגים שונים של כל קבוצת מאכל: אם זה פירות – מספיק תפוח או בננה, אם זה בשר – מספיק דג או עוף וכו'. הייתי ממליצה לזרום עם הנטיות של ילדכם תוך כדי הכוונתם.

עם כל זה, הדבר החשוב ביותר – לא לשכוח לתת לילדכם לשתות מים בכמות סבירה, בהתאם למצבו ולתנאי הסביבה.

המחשבה, שילד קטן זקוק לשתייה מתוקה, היא מוטעית. נכון הוא ללמד את הילד משחר חייו לשתות מים ללא תוספות: אין שום דבר בריא במשקאות מתוקים.

במידה וברצונכם לספק לילדכם ויטמינים של פירות, עדיף לתת אותם בפרי הטרי עצמו ולא במיץ.

איך להימנע מאכילת חטיפים ע"י ילדכם?

הילד מעתיק את התנהגותנו המבוגרים בכל דבר. אם אנחנו שותים שתיה מתוקה או אוכלים חטיפים או ממתקים, הסבירות גבוהה שגם הילד יפתח הרגלים לצרוך ולאהוב את אותם מאכלים.

מה כל כך מסוכן בחטיפים ובממתקים?

אם הילד רגיל לאכול ממתקים, מאפים או חטיפים לעיתים קרובות, הוא בסיכון לפתח משקל יתר, במיוחד אם בסדר היום שלו חסרה פעילות גופנית.

עד גיל מסוים הילדים המלאים גורמים לחיבה והתלהבות של המבוגרים.

הבעיה, שרוב אותם הילדים, יישארו שמנים גם בגיל מבוגר יותר.

חשוב לדעת: משקל יתר זאת בעיה יותר רפואית מאשר אסתטית בכל הגילאים, אשר עלולה לגרום למחלות כגון סכרת, יתר לחץ דם, כבד שומני ועוד.

אם כך, הורים יקרים, כל מה שאתם מצפים לראות בהרגלי התזונה של ילדכם תוכלו לפתח בעזרת אהבה, עקביות ובעיקר – דוגמה אישית.

דר' יוליה גורסקי, מומחית ברפואת משפחה, מרפאה קצת אחרת, נהריה, קופת חולים מאוחדת.

אם ברצונכם לצפות במאמרים הקודמים, ניתן למצוא אותם בפייסבוק של מרפאה קצת אחרת.

במאמר הקודם התחלנו דון על השוני בין גוף התינוק לבין בן האדם המבוגר. ובהתאם לכך שיתפתי אתכם בהמלצות להתנהגות עם התינוק.

היום נדבר על מאפייני עור התינוק, הייתי רוצה להתייחס לדרכי שמירה של העור הבריא, ניקיונו וכמובן אמבטיית התינוק. מה הגורמים המשפיעים על העור, האם יש צורך לנקות את עור התינוק ומה משמעות של מקלחת או אמבטיה לפעוט?

אנחנו מכירים שלושה גורמים עיקריים המשפיעים על בריאות עור התינוק:

– חימום חיצוני

–  לחות אוויר

–  מגע חומרים כימיים.

אין אויב מסוכן יותר לעור התינוק מאשר חום גבוה ולחות נמוכה של אוויר הסביבה. מה ההשפעה של אוויר חם ויבש על עור התינוק?

כמו שציינתי קודם בלוטות ההזעה של הפעוט עוד לא מפותחות, כתוצאה מכך איזון החום הפנימי נעשה בעיקר ע"י מערכת נשימה .אוויר חם ויבש מונע שחרור חום דרך הנשימה. אז נוצר עומס יתר על בלוטות הזעה שטרם התפתחו וכתוצאה מכך פגיעה או מחלה עורית.

עור התינוק הוא רגיש יותר מעור המבוגר לגירוים כימים כולל חומרי כביסה, סבון, שתן וצואה של התינוק.

מכאן ההמלצה החמה לשמור במידת האפשר:

1. על אוויר הסביבה ב 18-20 מעלות ולחות 40-60 %
2. להימנע מחשיפת עור התינוק לחומרים כימיים כולל סבונים, חומרי כביסה ויציאות של התינוק. למניעת גירוי מהיציאות ניתן להשתמש בניקיון עם מגבונים לחים או שטיפות מים, החלפת טיטולים פעם בשעתיים – שלוש או מיד אחרי היציאה ( במיוחד יציאת צואה) ושימוש במשחות מגן על העור הנקי של אזורים פרינאלים ( סביב פי הטבעת ואיברי מין חיצוניים).

אמבטיה לתינוק… אירוע משמח ומרגש לכל המשפחה, אשר ניתן לארגן כל יום. כל התינוקות אוהבים את הפרוצדורה. מים הם סביבה מוכרת להם עוד מתקופה עוברית, מאפשרת לנוע חופשי יותר, לשחרר עודף אנרגיה ולהתכונן לשינה רגועה ועמוקה. כאן באפשרותנו לבחור מה אנחנו רוצים לתת לתינוק תוך כדי טקס האמבטיה: נמלא אמבטית תינוקות קטנה במים עם טמפרטורה של 36-37 מעלות – הפעוט יירדם תוך דקות ספורות; נמלא אמבטיה גדולה ( של מבוגרים) במים של 34 מעלות  ונשתמש ב BABY SWIMMING NECK RING ( טבעת מצוף לתינוקות) – ולשמחתנו והפתעתנו רבה הפעוט יתחיל לנוע במים, להפעיל ידיים ורגליים ולשחרר חיוך מאושר. אגב ניתן להפחית את טמפרטורת המים בהדרגה כל 4-6 אמבטיות ולהביא את תינוקכם להרגיש נוח במים של 27 מעלות בגיל חצי שנה או פחות ( לבחירתכם).

מהם המים שכדאי להשתמש באמבטיה? מי ברזל רגילים, אין צורך בתוספות כלשהן. הדבר החשוב: לא לסבן את עורו של התינוק!!! תזכרו, עורו רגיש מאוד לחומרים כימיים מצד אחד, מצד שני – לא זקוק לניקוי כמו עור המבוגר. לפחות עד גיל חצי שנה לא כדאי להשתמש בניקוי עור ע"י סבון, פרט לאזורים פרינאלים לפי צורך וחפיפת ראש עם שמפו בתדירות כפעם בשבועיים – שלושה.

לסיכום, התינוק היונק, אשר חי בסביבה נעימה ונקיה, לא חמה ( עם טמפרטורת אויר – 18-20 מעלות) ולא יבשה ( עם לחות אויר 40-60 %), ללא ביגוד יתר, עם ההורים האוהבים, הרגועים והתומכים אחד בשני, הוא יתפתח ויגדל בריא ומאושר, בסבירות גבוהה.

דר' יוליה גורסקי, מומחית ברפואת משפחה, מרפאה קצת אחרת, נהריה, קופת חולים מאוחדת.

אם ברצונכם לצפות במאמרים הקודמים, ניתן למצוא אותם בפייסבוק של מרפאה קצת אחרת.

מאז שהופיעו מחשבים ואינטרנט, נחשפנו לשפע מידע וחוויות, שיפרנו פלאים התקשורת בין אנשים מכל קצוות העולם. עם כל זה אנחנו עם הזמן מבינים יותר גם את הצדדים השליליים של החשיפה הזאת, במיוחד על גוף האדם המתפתח – על ילדינו.

ישנם הורים המתייחסים לטלוויזיה כשומר על השקט והשלווה בבית וכפעילות בטוחה לילדיהם בזמן שהם מבצעים את המטלות הביתיות. לאור תכנים המוגדרים כחינוכיים, יש אף שרואים בטלוויזיה כלי חשוב להתפתחות תקינה של ילדיהם. על כן, הטלוויזיה נשארת דלוקה בבית מרבית הזמן או כולו, גם כשהילדים אינם צופים בה.

לצד הנוחות להעסיק ולנטרל את ילדינו ע"י מחשב או טלוויזיה, אני מזמינה אתכם להכיר  את הבעיות הכרוכות בחשיפה ממושכת למסכים.

צפייה במסכים הופכת את נפש ילדינו לפאסיבית, פוגעת ביכולות חשיבתם התמונתית. החשיבה התמונתית היא הבסיס ליצירתיות ולכל הקידמה האנושית. צפייה במסכים לטווח הארוך יוצרת עצלות פנימית, שבאה לידי ביטוי לא רק ביכולות החשיבה, אלא גם ביכולת להפעיל את כוח הרצון ולממש את עצמם בעולם. כאשר אנו מאפשרים לילד לבלות זמן רב מול מסכים, אנו פוגעים ביכולתו לדמיין ולחשוב בתור אדם מבוגר.

בנוסף לכך כל המדיה הדיגיטאלית המוצגת על המסכים מאופיינת במהירות שבה דברים קורים. הילדים המבלים זמן רב מול מסכים מאבדים את היכולת להמתין ולדחות סיפוקים. דבר זה מוביל להתנהגות פאסיבית, חסרת יוזמה ועשייה מצד אחד, אך דרשנית כלפי הסביבה ובלתי מסופקת, מצד שני. כתוצאה מכך יש לאותם ילדים קושי רב להשתלב במערכת החינוך, וסיכון מוגבר לפתח הפרעות קשב וריכוז. חשיפה למסכים מעלה שיעור הפרעות קשב וריכוז. ישנו קשר ישיר בין זמן החשיפה למסכים לבין עוצמת ההשפעה על היכולות הקוגנטיביות והרגשיות של הילד. תכנים “תזזיתיים” מעלים סיכון לסבול מהפרעות קשב וריכוז ב- 60 אחוזים, ותכנים אלימים מעלים את הסיכון ב- 110 אחוזים.

תוכן המדיה המכילה תוכניות אגרסיבית ותוכניות אימה מעלה סיכון לאלימות, התנהגות מופרעת, שימוש באלכוהול וסמים בקרב ילדים ומבוגרים.

לפי מחקרים רפואיים, חשיפה מרובה למדיה אלקטרונית נמצאה קשורה לתחלואה מוגברת, כגון:

• פגיעה במערכת ההורמונלית
• פגיעה מערכת החיסון
• פגיעה במערכת הלב וכלי הדם
• פגיעה בראייה
• פגיעה במערכת שריר ושלד
• עליה בסיכון לסרטן
• השמנה הפרעות התנהגותיות

• עלייה בדיכאון
• הפרעות אכילה
• הפרעות שינה

חשיפה ממושכת למסך גורמת להתעייפות העיניים ולפגיעה בחדות הראייה, במיקוד, ביכולת הריכוז, ועלולה לגרום לכאבי ראש ולכאבי צוואר וכתפיים. תסמינים המופיעים בעקבות הסתכלות ממושכת על מסך הינם יובש וקוצר ראייה.

ישיבה ממושכת מול מסך מפחיתה שעות תנועה ופעילות אקטיבית של הילד, כתוצאה מזה מעלה סיכון למשקל יתר, יתר לחץ דם וסכרת. במקביל עם חוסר תנועה, חשיפה למסכים גורמת לעוררות יתר של המערכת העצבית הסימפתטית וכתוצאה מכך עליה נוספת בלחץ דם, דופק, הפרעות בקצב הלב ובגיל המבוגר – אירועי לב.

על סמך מחקרים אנו יודעים שחשיפה למסכים גורמת להפרעה הורמונלית בהפרשת אינסולין, קורטיזון ומלטונין. לכל אחד מההורמונים הללו יש תפקיד משמעותי באיזון תפקוד גוף האדם.

בעת חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית ישנן עדויות על סיכון מוגבר לפתח גידולי מוח כגון Acustic Neurinoma, Glioma.

במהלך העשור האחרון, במקביל לשימוש המתגבר במדיה האלקטרונית, ישנה גם מגמה ברורה של פגיעה איכותית וכמותית בשינה בקרב ילדים.

למרות שהורים רבים מאמינים כי צפייה בתוכניות הטלוויזיה לפני השינה מסייעת להרגעות הילדים ומעבר שקט לשינה, הוכח כי מרבית התוכניות מגבירות את מצב הערנות, מעכבות את ההירדמות, גורמות לחרדה מהירדמות ומקצרות את משך השינה. הדבר בולט במיוחד בקרב ילדים מתחת לגיל שלוש שנים. הוכח מחקרית קשר ליניארי בין שעות חשיפה למסכים לבין סיכון להפרעות שינה. כתוצאה מזה עולה סיכון להתפתחות בעיות רגשיות כגון דיכאון או חרדה אצל הילד.

בנוסף לכל האמור לעיל, ישיבה ארוכת שעות, במיוחד מול מכשירי הTouch , עשויה להשפיע לרעה על היציבה,  לגרום לכאבי צוואר וחגורת הכתפיים, להקרנת כאב לידיים ולהתפתחות עקמת בגיל הילדות. שימוש רב במכשירי הTouch, מקלדות ועכברים, שאינם מותאמים כראוי למשתמש, יכול לגרום לעומס ולהוביל לדלקות ולכאבים לאורך הזרועות והידיים ובשורשי כפות הידיים.
אז מה לעשות? איך להקטין סיכון לפגיעה ממסכים?

אני מביאה לכם את ההמלצות הקיימות בנוגע לחשיפה למסכים ( מחשבים, טוויזיה, טאבלט, פלאפון), כולל שעות שיעורי בית:

• עד גיל  שנתיים של התינוק להשתדל להימנע מחשיפה למסך
• ילדים בגיל הגן יחשפו ללא יותר משעה ביום
• ילדים בגיל בית הספר עד לשעתיים ביום
• בחירת תוכן חינוכי ובאיכות גבוהה, ורצוי בפיקוח ההורים ובנוכחותם.

הדרכים להימנע מחשיפה למסכים, הן:

– להקדיש יותר זמן פנוי לקשר עם הילדים הכולל דיבור, סיפור, שירה, שיחה, משחקים משותפים, פעילות יצירה ודמיון וכן פעילות מחוץ לבית בפעילות גופנית או במפגשים חברתיים

– להימנע מהתקנת מערכת טלוויזיה או מחשב בחדר השינה של הילדים.
– להימנע מחשיפה למכשירי מדיה (כולל טלפונים ניידים) בזמני ארוחות, זמן שינה והזמן הקרוב לשינה (כשעה לפני).
– אין להרדים תינוקות וילדים תוך חשיפה למדיה אלקטרונית

– יש להגביל את השימוש באפליקציות אינטראקטיביות מבוססות מכשירים אלקטרוניים לעד שעה ביום, תוך שיתוף ההורים במשחק

– תנו לילדים טלפון טיפש

– הדבר החשוב ביותר להצלחה הוא דוגמה אישית.

בהצלחה ובריאות שלמה לכם ולילדיכם.

דר' יוליה גורסקי, מומחית ברפואת משפחה, מרפאה קצת אחרת, נהריה, קופת חולים מאוחדת.

אם ברצונכם לצפות במאמרים הקודמים, ניתן למצוא אותם בפייסבוק של מרפאה קצת אחרת.

המאמרים הקודמים בפינתנו כוונו לבריאותם של ילדים, היום אנו מתחילים סדרת כתבות בנושא בריאותם של אנשים בוגרים ודרכי השמירה על הבריאות.

כל אחד נכנס לחיים הבוגרים עם הרגליו, עמדותיו ואמונותיו האישיים, אשר משפיעים על התנהלותו היום יומית.

אם זאת ישנם סיטואציות בהן היינו שמחים לשנות את המצב  בדיעבד.

אני מזמינה אתכם להכיר כללי התנהגות, אשר עשויים לשמור על בריאותכם.

בגיל 18 החיים הבוגרים רק מתחילים: ישנה אפשרות להחלטות עצמאיות, לחופש בחירה בחיים אישיים ומקצועיים, כמו גם חופש בחירה של אורח חיים. רוב הצעירים לא עוסקים בבריאותם, כל דבר קיים נתפס עבורם כברור מאליו. אפשר  להבין זאת: שפע מידע, גירויים, תוכניות, הראש לא פנוי להתעסק עם "שטויות" כמו שמירה על הבריאות.

ובכל זאת, אני מזמינה אתכם לשים לב לפרטים קטנים, אשר עשויים לשמור עליכם.

הרשימה היא לא ארוכה:

• – מניעה מעישון, שימוש בסמים או אלכוהול
• – נהיגה זהירה
• – פעילות גופנית סדירה
• – שינה לילית
• – פעילות מינית זהירה
• – תזונה מגוונת

הסיבות בעקבותיהן אנשים מתחילים לעשן, להשתמש בסמים או לשתות אלכוהול הן שונות. לרוב הן נובעות מלחץ חברתי, רצון להרגיש מקובל או בוגר וגם לסקרנות ישנה תפקיד בעת הניסיון הראשון.  בעת שימוש קבוע בעישון, אלכוהול ו/או סמים לרוב המכריע מתפתחת ההתמכרות. חשוב לדעת, כי החומרים הממכרים עלולים לגרום להתמכרות כבר אחרי מספר ניסיונות בודדים ולעיתים מניסיון ראשון. תחת ההתמכרות, החיים החברתיים והסוציאליים הולכים ומצטמצמים, והחומר הממכר הופך להיות הדבר המשמעותי ביותר בחיים.

תהליך גמילה מהחומרים הממכרים הוא מורכב, קשה ולא תמיד מצליח. גם בעת הפסקת שימוש בחומרים הממכרים (כולל עישון) ההתמודדות עם מניעה משימוש בהם נשארת לכל החיים. חכם להימנע מהתחלת השימוש בהם, מאשר להילחם עימם כל החיים.

יש לזכור: לא נוהגים תחת השפעת אלכוהול או סמים, כולל קנאביס!!! החומרים הללו משנים את יכולת השיפוט ויכולת הערכת מצב אובייקטיבי.

בואו נתייחס לפעילות גופנית.

חלק בלתי נפרד מהאנושות הבריאה היא תנועה פיזית. עם זאת, בעידן המודרני רוב הזמן אנו נאלצים להיות במצב סטטי: בלימודים, בעבודה משרדית, בבילוי מול טלוויזיה או מחשב. במצב זה, פעילות גופנית מכוונת הופכת להיות קריטית לכל אחד שנוהג לשמור על אורח החיים הבריא ולהימנע מחולי. הוכח מחקרית שפעילות גופנית סדירה, כולל התעמלות מייצבת ופעילות אירובית, משפרת תפקוד מערכת שרירים, מפרקים ושלד, מונעת פציעות גוף ונפילות, משפרת תפקוד מערכות גוף שונות, כגון מערכת עיכול, מערכת לב וכלי דם, מייצבת מצב רוח, משפרת שינה, מחזקת מערכת חיסון, מפחיתה סיכון לסרטן ועוד.

רשימת היתרונות של פעילות גופנית היא ארוכה ומשכנעת.

השאלות הבאות: באיזו פעילות גופנית כדאי לעסוק, מה משך זמן לפעילות וכל כמה זמן כדאי לבצע אותה?

הבחירה האופטימלית היא שילוב של פעילות גופנית אירובית ומייצבת כולל מתיחות בסוף כל אימון.

פעילות אירובית נחשבת בהליכה, ריצה, רכיבה באופניים או שחיה, בעצימות בינונית או גבוהה, אשר נמשכת לפחות 10-15 דקות ברצף.

משרד הבריאות ממליץ לאנשים צעירים לבצע פעילות אירובית לפחות 150 דקות בשבוע.

רשימת הסוגים של פעילות גופנית מייצבת היא ארוכה וניתנת לבחירה לפי חיבור ונטיות אישיות. הדבר החשוב בבחירה – שהאימון חייב להכיל חיזוק שרירי ליבה, כולל שרירי בטן וזוקפי גב. בסוף האימון חשוב לבצע מתיחות לאותם שרירים שאימצתם.

משרד הבריאות ממליץ לאנשים צעירים לבצע פעילות גופנית מייצבת פעמיים – 4 פעמים בשבוע.

חשוב לדעת, שפעילות גופנית משפיעה על בריאותנו בתנאי שאנו מבצעים אותה בהתמדה. במידה ואדם היה ספורטאי בעבר והיום לא מניע את עצמו, הישגיו מעבר ישפיעו על בריאותו במיעוט.

על אספקטים נוספים המשפיעים על שמירת הבריאות בגיל צעיר נדבר במאמר הבא.

בריאות שלמה לכם.

דר' יוליה גורסקי – מומחית ברפואת משפחה, מרפאה קצת אחרת, נהריה, קופת חולים מאוחדת

אנחנו ממשיכים לדון כיצד ניתן לשמור על בריאותם של ילדינו והנושא שלנו היום הוא השפעתה של פעילות גופנית על בריאות הילד.

כולנו רוצים לראות את ילדינו בריאים, יציבים רגשית ומצליחים. פעילות גופנית סדירה משפרת משמעותית את כל ההיבטים הללו.

כולנו יודעים שפעילות גופנית עוזרת לפתח את מערכת השרירים והשלד, יציבה נכונה ומפחיתה פציעות גופניות דרך פיתוח קוארדינציה. בנוסף לכך, מחקרים רבים הוכיחו השפעה חיובית של פעילות גופנית על מערכת החיסון: ילדים העוסקים בספורט חולים פחות במחלות זיהומיות, במחלות בדרכי הנשימה ובמערכת העיכול ומפתחים פחות תופעות אלרגיות.

פעילות גופנית משפרת ומייצבת את מערכת העצבים. כתוצאה מכך לילדים העוסקים בספורט פוחת הסיכון לפתח הפרעות קשב וריכוז, לסבול מחרדות, דיכאון או לפתח הפרעת התנהגות.

מעניין לראות את השפעת הפעילות הגופנית על ההתפתחות השכלית של הילד: הוכח מחקרית שילדים העוסקים בספורט באופן עקבי, נמצאים ברמה קוגנטיבית גבוהה יותר מאלו שלא.

בעת עיסוק בפעילות גופנית שיעור הילדים הלוקים במשקל יתר קטן, כמו גם הסיכון לפתח סכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, מחלות לב או סרטן בגיל מבוגר.

התועלת המשמעותית הנוספת מהפעילות הגופנית היא פיתוח ביטחון עצמי וכישורים חברתיים.

אם כן, ניתן לסכם: פעילות גופנית סדירה ועקבית תורמת לילד לגדול באופן בריא, להתפתח בצורה אופטימלית מבחינה גופנית, שכלית ורגשית, ובנוסף לכך מונעת מחלות מרובות בגיל מבוגר.

השאלה הנשאלת: איזו פעילות גופנית ומה משך זמן הפעילות האופטימאלים עבור הילד?

משרד הבריאות בארץ ממליץ לילדים ונוער:
1. צבירה של 60 דקות (לפחות) של פעילות גופנית מדי יום. ניתן לצבור משך זמן זה בשעורי החינוך הגופני בבית הספר, בהפסקות, בשעות הפנאי אחר הצהריים ובחוגים.
2. עוצמה (עצימות): הפעילות צריכה להיות בעוצמה בינונית ומעלה. עוצמה בינונית היא זו הגורמת להתנשפות קלה ותחושת קושי קל, כאשר הילד חש עדיין תחושה נעימה.
3. סוג הפעילות המומלצת הינה אירובית בעיקר, כגון: ריצה, משחקי כדור, רכיבה על אופניים, שחיה, וכדומה. בנוסף, חשוב לכלול 3 פעמים בשבוע פעילות גופנית לפיתוח כוח, המחזקת שריר ועצם.
ומה אם ילדכם אינו אוהב ספורט?
אין כזה דבר… כל פעילות היא שונה: יש פעילות בקבוצה, עם הורים או לבד, יש עם כדור או בלי, יש הליכה או רכיבה, אפשר במים או ביבשה, ואפילו ניתן לקפוץ לגובה. כל אחד יכול למצוא פעילות שתגרום לו הנאה ותאפשר לו להתמיד בה.

הורים יקרים, זכרו: דוגמה אישית הינה הדרך הטובה ביותר ללמד את ילדכם להתחבר לפעילות גופנית ולהנות ממנה.

פעילות גופנית אינה חייבת לכלול “תרגילי התעמלות”. ילדכם אינו חייב לשחק בקבוצת ספורט מאורגנת או לעשות שכיבות סמיכה כדי ליהנות ממנה. משחק חופשי מחוץ לבית הוא חשוב ובעל ערך באותה המידה. עם זאת, כדאי להכין תוכנית יומית שתעזור לכם לדעת מתי והיכן ילדכם יכול לעשות פעילות גופנית.

אתן לכם טיפים שעשוים לעזור ליישם ביצוע פעילות גופנית יום יומית:
– הליכה ברגל לגן או לבית הספר במקום נסיעה ברכב.
– בילוי במקומות בהם הילדים מוציאים אנרגיה, כמו במגרשי משחקים.
– משחקים בפארקים, במקומות עם מים רדודים כגון חוף הים, ליד הבית או בבתים של חברים ובני משפחה.
– משחקי “תופסת”, “חמור באמצע”, מסירות כדורגל, כדורסל, משחקי כדור שונים ומשחקי רשת בחצר או בפארק.
– כדי לעודד את ילדכם לנוע, הפכו את הפעילות למהנה עבור כל המשפחה. אז הפעילות הגופנית ביחד תהפוך לחוויה כייפית משפחתית.

פעילות גופנית היא דרך נהדרת לשמור על בריאותו של כל אחד העוסק בה.

זכרו: ילדים לומדים כל דבר טוב ביותר מדוגמה אישית של הוריהם.

בהצלחה רבה וחוויות מהנות לכם.

דר' יוליה גורסקי, מומחית ברפואת משפחה, מרפאה קצת אחרת, נהריה, קופת חולים מאוחדת.

אם ברצונכם לצפות במאמרים הקודמים, ניתן למצוא אותם בפייסבוק של מרפאה קצת אחרת.

לכולנו אין דבר יקר יותר מהבריאות: בריאות הגוף והנפש שלנו ושל האנשים הקרובים
לנו, יחסים בריאים בבית, במשפחה, בעבודה ובסביבתנו. כאשר אנשים בריאים, רובם
לא משקיעים מאמץ, מחשבות וזמן למניעת חולי. עם זאת ידוע שההשקעה
המשתלמת ביותר בשמירה על הבריאות היא אורח חיים בריא ומניעת מחלות.
אני מזמינה אתכם למסע היכרות עם כללי התנהגות יום יומיים, אשר עשויים לעזור
לשמור על אורח החיים הבריא.
נתחיל מתקופת ההריון. אני מתייחסת להריון מתוכנן ורצוי. בני הזוג מתכוננים,
מתרגשים ומדמיינים את התינוק העתידי שלהם ובודאי מאחלים לו בריאות ואושר
בחיים.
עם זאת מעט אנשים משקיעים מאמץ להתכונן להורות.
אם אתם בוחרים מקצוע בו הייתם רוצים לעסוק, לפני תחילת העבודה אתם צריכים
לעמוד במבחני התאמה וקבלה ללימודים.
תסכימו איתי שהופעת הפעוט שלכם שווה מאמץ לבחון האם אתם וסביבתכם מוכנים
לקבל אותו עוד לפני תחילת ההריון: האם תנאי מגוריכם מתאימים?, האם אתם יכולים
לפנות זמן לגידול וחינוך? האם יש לכם סביבה תומכת- קרובי משפחה וחברים? האם
כדאי שתינוק יוולד בסתיו או באביב ( אני לא אגלה סוד אם אגיד שהכמות הגדולה
ביותר של מחלות זיהומיות נופלת בתקופת החורף. תינוק הנולד בסתיו ויונק מוגן ע"י
נוגדני האם מזיהומים שונים במשך חצי שנה, כלומר לכל תקופת החורף. עם זאת
תינוק שנולד באביב ויונק, יצטרך להתמודד עם מחלות זיהומיות במהלך החורף
בכוחות מערכת החיסון של עצמו). שווה מחשבה? אולי…
גם על בריאות התינוק, אתם ההורים העתידיים יכולים להשפיע משמעותית עוד לפני
הריון.
כמה המלצות:

1. במידה ואישה לוקחת טיפול תרופתי, לפני הכניסה להריון כדאי להתייעץ עם
   רופא המשפחה על השפעת הטיפול על העובר. לא כדאי לקחת תרופות, צמחים
   ו/או תוספות מזון מבלי לבדוק את השפעתם על העובר.
2. בתקופת תכנון ההריון כדאי לאישה להתחיל טיפול בחומצה פולית ( מומלץ
   לפחות 3 חודשים לפני הריון מתוכנן ולמשך עוד 3 חודשי הריון). הסיבה
   להמלצה הזאת היא מניעת פגמים במערכת העצבים של העובר.
3. באותה תקופה ובמהלך כל ההריון חשוב להימנע משתיית אלכוהול ועישון, כולל
   עישון פסיבי.
4. כדאי לבדוק נוכחות נוגדנים לאדמת ואבעבועות רוח בדם האם העתידית ( אלו
   וירוסים שיכולים להיות קטלניים לעובר). במידה והאישה לא מחוסנת נגד
   הוירוסים הללו, חשוב לקבל את החיסונים לפחות חודש לפני הכניסה להריון
   המתוכנן.
5. בתקופת ההריון כדאי להימנע – עד כמה שניתן – מחשיפה למחלות זיהומיות כולל מחלות וירליות.

האם ישנן המלצות נוספות העשויות לתרום לבריאות התינוק העתידי בתקופת הריון?
ישנם מחקרים רבים העוסקים בנושא: ממצב רוחה של האישה עד לשמיעת מוסיקה
ספציפית.
הדבר שחשוב להבין הוא שהריון אינו חולי, אלא תקופה טבעית ומאוד משמעותית
בחיי האישה. אין צורך לשנות קיצונית את סדר היום שלך אם את מנהלת אורך חיים
בריא. פעילות גופנית, עבודה, חיי משפחה – כל אלה הם מרכיבים משמעותיים בחיי כל
אישה לפני הריון, במהלכו ואחרי. ההמלצה החשובה ביותר – תהיי קשובה לגוף שלך:
אם את עייפה הרשי לעצמך שעת שינה נוספת, אם עבודה פיזית ספציפית גורמת
לכאבים או מיחושים לא נעימים אחרים כדאי להימנע ממנה בתקופה זו. כל אישה היא
ייחודית ולכל אחת מהלך הריון שונה.
הדעה שיחסי מין הם מסוכנים במהלך הריון, היא שגויה.
חשוב להימנע מעבודה עם חומרים רעילים, מעבודה פיזית קשה או זאת שפוגעת
בשעות שנת הלילה. ניתן לקבל מרופא נשים אישור עם בקשה להעביר אותך לעבודה
קלה יותר ובשעות היום.
ועוד בנושא השינה.
שינה לילית רצופה ועמוקה היא משמעותית וחשובה לכל בני האדם, על אחת כמה
וכמה בתקופת ההריון. בזמן שינה לילית מתרחשים תהליכי שיקום של מערכת
העצבים בגוף, וכתוצאה מזה נוצר תזמון פעילות נכון והרמוני של כל המערכות בגוף
והכנה ליום חדש עם צבירת משאבים חדשים. לכן שינה רצופה לילית בת שש-תשע
שעות ( בהתאם לשעון הביולוגי של כל אישה) מומלצת בחום.
ישנן דעות קדומות שבזמן ההריון אפשר להתפרע באוכל. הייתי נזהרת מחגיגה זאת:
אין צורך להגביר כמות אוכל לאישה הרה. עם זאת כדאי להכניס לתפריט תזונה
עשירה בברזל, סידן וחלבון, להפחית ממתקים ומאפים, להקפיד לשתות כמות סבירה
של מים ( בתקופת הקייץ לפחות שלושה-שלושה ליטרים וחצי ליום). עליה סבירה
במשקל לאישה עד סיום הריונה היא 6-9 קילוגרמים. חשוב לדעת: לא רק אישה
צוברת קילוגרמים מיותרים אלה גם העובר. זה עלול להביא לסיבוכים בזמן הלידה:
עובר בשל במשקל 3000 -3200 גר' יוולד בקלות, במידה ומשקלו יהיה קרוב ל 5
קילוגרמים לידתו יכולה להיות לא פשוטה.
מעקב רפואי בתקופת ההריון חשוב גם למתן פתרונות לבעיות שצפות וגם לזיהוי
מוקדם של שינויים העלולים להשפיע לרעה על בריאות העובר כדוגמת אנמיה עם
גרימת חוסר אספקת חמצן לעובר או תת פעילות של בלוטת התריס עם שינוים
מטבוליים אצל העובר, וכד';.
עוד דבר חשוב בתקופת ההריון הוא למידה והיכרות עם שיטות ודרכי חינוך של ילדים,
בנית תוכנית התנהגות וחינוך של הפעוט העתידי. כמובן אני מתכוונת לתהליך משותף
ופורה בין שני בני הזוג.

כמו בבחירת מקצוע כלשהי, לפני תחילת העבודה אתם צריכים להכיר וללמוד את
המקצוע, כך גם הורות כדאי ללמוד.
עוד בתקופת ההריון התחילו לחשוב ביחד מה אתם רוצים לראות בתינוק שלכם, איך
היתם רוצים שהוא יתנהג, אילו הרגלים היתם רוצים להנחיל לו. אתם מתכוננים למסע
מרתק ומפליא של גידול הפעוט שלכם. זה כבוד ושמחה רבה, עם זאת גם אחריות
גדולה. אז כדאי להתכונן מראש למסע הזה, ללמוד מניסיון אחרים, לקרוא על אופציות
חינוך ידועות (וגם פחות ידועות), לדון יחד ולהגיע לקווים משותפים בהתנהגות עם
התינוק (היעדר חזית אחידה ומאוחדת בהתנהגות שני ההורים מול הילד – בכל גיל –
מבלבלים מאוד וגורמים לקשיים התנהגותיים אצל הילד בעתיד).
אני מאחלת לכם בהצלחה וזיהוי דרך המלך שלכם בתכנון הורותכם.
בכתבה הבאה אספר לכם על דברים במהלך הלידה ובימים הראשונים בחיי התינוק,
אשר יכולים להשפיע על בריאותו ועל בריאותכם.

דר' יוליה גורסקי, מומחית ברפואת משפחה, מרפאה קצת אחרת, נהריה, קופת חולים
מאוחדת.

היום אנחנו נדבר על עישון, השפעותו על בריאות הילד וכיצד ניתן למנוע את התמכרות ילדינו לסיגריות.

המודעות למגיפת העישון העולמית, השפעתה על בריאות האדם ופעילויות להפחתת שיעור המעשנים קיימות בארץ כבר שנים. אנחנו רואים ירידה משמעותית בשיעור המעשנים בארץ בהשוואה לשנים קודמות (משנות הקמת המדינה), אך עדיין, על פי הנתונים של משרד הבריאות מ 2017, שיעור המעשנים בישראל עומד על כ-22.5% בקרב בני 21 שנים ומעלה.

ילדיהם של אנשים מעשנים נהיים חשופים לעישון פסיבי או עישון סביבתי (שלישוני).

השפעתו של עישון פסיבי זהה לעישון אקטיבי: לדוגמה, ילד שנמצא במקום, בו מעשנים במשך שעה, מושפע מסיגריות באופן זהה לעישון אקטיבי של 10 סיגריות.

מושג – עישון סביבתי (שלישוני) – הופיע בעקבות השפעת עישון ההורים מחוץ לבית על תינוקותיהם. גם אם אדם מעשן מחוץ לבית, תוך כדי העישון מתפזרים לאויר חלקיקים קטנים של עשן, אשר חלקם שוקעים על העור, השיער והבגדים של המעשן. את אותם החלקיקים ההורה המעשן מביא לתוך הבית כולל לחדרו של התינוק.

עישון פסיבי ועישון סביבתי מסוכנים במיוחד לילדים ועוד יותר לתינוקות, משום שדרכי הנשימה שלהם צרות יותר ומערכת החיסון שלהם טרם עברה התפתחות מלאה. חשיפה לעשן סיגריות גורמת לדיכוי מערכת החיסון המקומית בדרכי הנשימה. כתוצאה מכך, עלולות להתפתח אצל הילדים דלקות חוזרות באוזנים, בגרון, באף ובסמפונות ובנוסף הופעת התקפי סטרידור או אסתמה.

גורם הסיכון המשמעותי ביותר למוות בעריסה בגיל ינקות הוא עישון ההורים.

ילדים להורים מעשנים עלולים לפתח בסבירות גבוהה יותר הפרעות התנהגות וקשיי למידה.

חשוב לדעת: הנזקים מהעישון הפסיבי לעיתים בלתי הפיכים וחשיפה לעישון במשך מספר שנים עלולה לגרום לבעיות בריאותיות של הילדים לאורך כל חייהם.

אם אתם מעשנים, מתכננים הריון וחוששים מנזקים לילדכם העתידי, זה הזמן האופטימאלי להפסקת העישון.

הנושא הכאוב הוא תחילת העישון. סטטיסטית רוב האנשים מתחילים לעשן בגילאים 12-18, מסיבה של סקרנות, שעמום או הצורך להרגיש בוגר ומקובל יותר בחברתם.

בבתי ספר מייצרים פעילויות הסברה רבה בניסיון למנוע עישון בין הצעירים. למרות זאת, בשנים אחרונות קיימת עליה מסויימת בכמות המעשנים הצעירים. למה? האם חברות הסגריות פועלות אינטנסיבי יותר על קרב הצעירים דרך הפרסומות? האם ישנם פגמים בחינוך הציבורי והזנחת הדור הצעיר? כנראה לא אלו הסיבות.

עם כל ההשקעה של מערכות החינוך והבריאות למנוע התפתחות הרגל או התמכרות אצל ילד, הגורם העיקרי המשפיע הוא ההורים.

הורים יקרים, חשוב שתדעו, זכיתם לחוות חווית הורות ביחד עם אחריות מלאה על ילדיכם. ילדינו לומדים מאיתנו איך להתייחס לעולם החיצוני ולהתנהג בו, רוב ההרגלים הם רוכשים מאיתנו. הערותינו והמלצותינו המילוליות מהוות משמעות נמוכה עבורם, כאשר למעשה התנהגותנו ומעשינו הם אלו המשפיעים עליהם. אם אתם מתכננים לפתח בילדכם הרגל כלשהו, הקפידו במעשה הזה בעצמכם, אחרת הנסיון שלכם יכשל.

אביא לכם מספר ההמלצות למניעת עישון אצל ילדיכם:

• להוות דוגמה אישית: לא לעשן. במידה ואתם לא מצליחים להפסיק, להימנע מחשיפת ילדכם לעישון ולטקס העישון.
• מגיל מוקדם של ילדכם (גיל 3-4) לספר על השפעת העישון על ילד ועל אדם צעיר: כמו ריח רע אחרי העישון, ירידה בכושר גופני, סכנה לפתח קוצר נשימה (התקפי אסתמה) וכו'. כמובן לתת את המידע בסיטואציות מתאימות ולא בצורה אובססיבית.
• לעזור לפתח ביטחון עצמי. כדאי להתחיל מתחילת חייו, להעצים ולעודד לאורך הזמן.
• לעזור לו לפתח את עולמו, אשר יהיה עשיר ומלא בפעילות חברתית, פעילות גופנית ושכלית
• בגיל מבוגר יותר (בגיל 12-18) לנהל עם ילדכם שיחות בגובה עיניים, בעיקר להבין את עמדת הילד ולתת לו תמיכה בהתלבטויותיו.

הסיכוי להצלחה במסע הזה הוא גבוה ביותר במשפחות, בהן קיימים כבוד ושיתוף הפעולה בין ההורים.

דר' יוליה גורסקי, מומחית ברפואת משפחה, מרפאה קצת אחרת, נהריה, קופת חולים מאוחדת.ת

אם ברצונכם לצפות במאמרים הקודמים, ניתן למצוא אותם בפייסבוק של מרפאה קצת אחרת.

היום אספר לכם על המתנה היקרה ביותר שאם יכולה להעניק לתינוקה –  על הנקה. היא זאת אשר תשפיע באופן משמעותי ביותר על בריאותו בילדות ובגיל המבוגר.
למה הנקה חשובה? איך להניק? כמה זמן? נדון על כך במאמר זה.
הנקה הוא תהליך טבעי והכרחי להישרדותם של כל היונקים בתחילת חייהם. בני אדם אינם שונים במובן זה. עם כל הטכנולוגיות והפיתוח החדשנים טרם הצליחו לייצר תחליף מושלם לחלב האם.
הנקת התינוק ע"י האם חשובה ביותר בחודשים הראשונים לחייו. עבורו ההנקה היא ארוחה מאוזנת, תחזוקה של מערכת החיסון ( לפחות עד גיל חצי שנה), מאזן רגשי ותקשורת אינטימית עם האם.
מחקרים מדעיים רבים מצביעים על ההשפעה החיובית של הנקה לעומת תזונה מלאכותית. לאותם ילדים שינקו בתקופת הינקות נמצא סיכון נמוך יותר לחלות במחלות זיהומיות, לפתח התקפי אסתמה ומחלות אלרגיות אחרות, לסבול מהפרעות קשב וריכוז, משקל יתר או הפרעות התפתחותיות. בגיל מבוגר יותר אנשים שינקו בילדותם נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה או אירועי לב.
לכן ניתן לומר, שהשקעת האם המשמעותית ביותר לבריאותו של התינוק בחודשים הראשונים לחייו היא הנקתו. למעשה כל הסביבה התומכת צריכה להתארגן למטרה זו. זה אומר, שתפקידים בניהול וביצוע המטלות במשק הבית מומלץ לחלק בין בני המשפחה ולהפחית את העומס על האם הצעירה.
כמה זמן מומלץ להניק את הפעוט?
הנקה הכרחית אמורה להיות עד גיל חצי שנה, הנקה מיטבית נמשכת עד גיל שנה, אם לאם מתאים והתינוק מביע רצון ניתן להמשיך הנקה כתוספת למזון העיקרי  עד גיל שנתיים.
במידה ומופיעות בעיות הקשורות להנקה, כדאי להתייעץ עם רופא ילדים או רופא משפחה .
מתי מגיע הזמן לתוספות במזון? עד גיל חצי שנה לא כדאי להוסיף תוספות כלשהן, לאחר חצי שנה ניתן להתחיל להוסיף מזון מקובל בבית, כגון ירקות ופירות בהתאם לרצון וסקרנות התינוק. בגיל שנה הילד אמור לאכול משולחן הבית מזון רגיל.
מעניין לראות סטטיסטיקה של כוונה להניק לעומת ביצוע הנקה בפועל:
לזכות הנשים בארץ לפי סקרים שנעשו ע"י משרד הבריאות ( נתונים משנת 2012) רוב האימהות הצעירות התכוונו להניק את פעוטם, ורק כ 10% מהן הצהירו מיד לאחר הלידה שאין בכוונתן להניק. בגיל חודשיים של תינוקם המשיכו להניק כ 70 % מהאימהות, כ 61% מהן ללא תוספות מזון. בגיל חצי שנה רק כ 50 % מהתינוקות נשארו בהנקה, שיעור הנקה הבלעדית היה 22.5%.
אם 90 % מהאימהות הצעירות מתכוונות להניק, למה בגיל חצי שנה רק 22.5% מהתינוקות נמצאים בהנקה מלאה?
הסיבות העיקריות להפסקת הנקה הן חוויה רגשית של האם או ירידה בקצב העלייה במשקל של הפעוט.
בואו ננסה להבין איך מערכת ייצור חלב עובדת בגוף בני האדם ( אצל נשים כמובן).
הפעלת מערכת פנימית ליצירת חלב היא מאוד פשוטה ותלויה ב 3 מרכיבים:
1.גירוי פטמות האם
2. מצב רגשי של האם
3. שינה לילית של האם
במידה וישנו גירוי מכני של הפטמות – מציצה, מתגברת הפרשת הורמון במוח, אשר מפעיל היווצרות חלב בתוך בלוטות החלב של השדיים. והקשר הוא ישיר: ככל שגירוי הפטמות ממושך יותר – נוצרת כמות חלב גדולה יותר, משך הגירוי קצר – גם כמות החלב יורדת. יש לציין שאף מכונת שאיבה לא מסוגלת לדמות שאיבה שתינוק מסוגל ליצור בזמן יניקה.
הגורמים העלולים לפגוע בתזמון הזה הם קשורים למצב הרגשי של האישה. אם האם הצעירה סובלת מדיכאון, חרדות או חוסר שינה לילית, נוצר דיכוי בהפרשת אותו הורמון, וכתוצאה מכך כמות חלב האם קטנה.
ידע על מנגנון הפעלת ייצור החלב אצל האם הצעירה עוזר בהבנה מה יכול לסייע לייצר הנקה אופטימלית וחווייתית לאם ולתינוק.
בואו נחזור לסיבות בעקבותם אימהות צעירות מוותרות על הנקה.
מיד אחרי הלידה נאמר לזוג הצעיר: התינוק חייב לינוק לפחות כל שעתיים וחצי – שלוש  שעות, אחרת הוא עלול להתייבש. ואז האם הצעירה מתחילה לתת לפעוט את פטמות שדיה בלהט, שמא "יתייבש".
נכון, חשוב לתת לתינוק לינוק ולגרות את הפטמות.  בדרך הזאת הוא ייצר לעצמו ארוחות עתידיות, אולם ב 3-5 ימים ראשונים אחריה לידה כמות ההפרשות מהשדיים היא טיפתית בלבד: 2-3 טיפות בעת כל הנקה. החלב ההוא סמיך יותר וצהבהב מחלב רגיל, נתנו לו שם מיוחד "חלב בוסר", הוא עשיר בחומרים המחזקים את מערכת החיסון של הילוד. עם זאת קשה לצפות בימים אלו אספקת מזון ונוזלים דרך הנקה. אז מה לעשות? האם לתת תוספות לתינוק בתקופה הזאת? בשום פנים ואופן: לא! כמובן אם אתם מתכוונים להניק אותו. חשוב לדעת שני דברים בנושא:

1. אם התינוק שבע הוא לא ינק
2. משאבים פנימיים של הילוד הבריא מאפשרים לו לחיות ללא מצוקה ב 5 ימי חייו הראשונים עם כמות מועטה של חלב אם בתנאי… ( אני תיכף אתייחס לתנאי חשוב זה).
   מסיבה זאת משקלו של הילוד יורד ב4 -5 ימים ראשונים לחייו ב 5-8% ממשקלו. כלומר אם הילוד נולד במשקל 3000 גר', בימים הראשונים ירידה תקינה במשקלו יכולה להגיע עד 240 גר'. התופעה הזאת נורמלית לחלוטין.
   בנוגע לתנאי, הסיבה השכיחה ביותר וכמעט היחידה לירידה מוגברת במשקלו של הילוד היא איבוד נוזלים מגופו. למה זה יכול לקרות? חום מוגבר וחוסר לחות באוויר.
   בשני המצבים הללו התינוק מאבד נוזלי גוף באופן מוגזם. אקלים בית אופטימאלי לפעוט עם טמפרטורה 20-18 מעלות ולחות אוויר ב 40-60 % . שכבות לבוש התינוק אמורות להיות פחות מאיש מבוגר. חשוב לדעת: קירור יתר הוא פחות מסוכן לפעוט מחימום יתר.
   אם אתם דואגים לגבי קירור יתר שלו, תבדקו טמפרטורת הגוף באזורים מרכזיים: בית חזה, צוואר, בטן, גב וכו' ( טמפרטורת פנים, ידיים ורגליים לא תשקף לכם מצב אמתי של הפעוט).
   עוד שאלה, אשר מדאיגה את האימהות הצעירות: משך ההפסקות בין ההנקות וכמה זמן אמורה להימשך כל הנקה.
   התשובות נמצאות באינטראקציה שבין הפעוט לאם. אני יכולה להוסיף רק: פעוט בריא בחודש הראשון לחייו נשאר שבע מהנקה במשך 2-5 שעות. אם התינוק מתחיל לחפש את שד האם לפני, יש לו סיבות אחרות לכך: להרגיש את האם או לספק צורך אורלי – מציצה.
   אני מאחלת לכם חווית הנקה מוצלחת, אשר משמעותית וחשובה גם לפעוטכם וגם לאם הצעירה.דר' יוליה גורסקי, מומחית ברפואת משפחה, מרפאה קצת אחרת, נהריה, קופת חולים מאוחדת